מדוע הפכו החתונות לאירועים המיועדים לכבדי שמיעה? כאלו המתאפיינים ברעש מחריש אוזניים, ובחוסר יכולת לקיים תקשורת בסיסית? יאיר גרסטמן, רוצה לרקוד וגם לשמוע.

צילום: באדיבות מעיין מגן
צילום: באדיבות מעיין מגן

מזל טוב! בעוד רגע תצעדו אל החופה, החתונה שלכם לבטח תוכננה באופן קפדני ביותר, מהשמלה, דרך החליפה ועד לזר הפרחים הלבן, אותו הכלה תזרוק לחברותיה שבאולם. אולם, בו תמיד ישנו חלק רעשני שאינו זוכה לתשומת לב מספיקה, התזמורת.
אינני יודע אם מדובר רק בי ובחוסר אבחון אבל באופן קבוע כאשר אני מגיע לאולמות השמחות לחתונות חבריי אני מרגיש כאילו צעדתי לתוך מסיבה בדיסקוטק. מקור הרעש, המגיע מכיוון הלהקה המרקידה, צורם ומרחיק בעוצמה כזו  שאפילו אמירת שלום ידידותית לאדם היושב למולי, כרוכה בצעקות ותנועות יד מוגזמות על מנת לקיים תקשורת דו סטרית בסיסית.

במקום שאנשי הלהקה יפקחו על עוצמת הרמקולים שברשותם לעת חגיגה, ויתאימו אותה לסביבה הנוכחת באולם ולאקוסטיקה שלו, כך שגם נערים, הרוקדים ברחבה וגם אנשים מבוגרים, היושבים לצד שולחן, יוכלו ליהנות ממוזיקה טובה  ומהאירוע עצמו, כיום, נאלצים חלק נכבד מהמשמחים, לרקוד ברחבה עם אטמי אוזניים או לצאת לגמרי החוצה, על מנת לשמר לעצמם עוד כמה שנים של יכולת שמיעה.
רצון באווירה שמחה באירוע שלכם לא חייב להיות כרוכה בפגיעה באורחים המוזמנים, מתן אפשרות הנאה ממוזיקה בעוצמה סבירה, תוביל בהכרח גם לשמחת חתן וכלה ומשפחותיהם בהידור מצווה.   אגב , בעיניי האשמה אינה מוטלת אך ורק לפתחם של אנשי הלהקה, אלא, אף לפתחם של בעלי השמחה הנמנעים מלבקש מהלהקה לששמור על קו ופרופורציה מוזיקאלית. בשורה התחתונה.ניתן ליהנות מחתונה גם כאשר הלהקה לא מנגנת לנו בעור התוף ומבלי לאבד אף אחד ממיתרי הקול. באנו כדי לשמח ולא כדי להתחרש.