החופש הגדול:מחקרים רבים עוסקים בשאלה האם זה אסון שהילד משועמם? והתשובה היא חד משמעית כן! הדבר הכי רע בכך שהילד רובץ עם שקית ביסלי על הספה באמצע היום היא העובדה שזה לא אתה.כי למה לו מותר ולך אסור?

הגעתי לגיל שבו רביצה בריאה והגונה כמו שכתוב בתנ"ך ("ונמר עם גדי ירבץ") מגיעה רק יחד עם פיטורים מהעבודה ואז היא לא ממש מהנה. גם אם אתה מרגיש בגיל ההתבגרות, גם אם הכרס שלך בשלב שניתן לתרץ בזוית צילום לא מחמיאה ואת אגלי הזיעה ניתן להציג כתוצר של ההתחממות הגלובאלית זה לא יעזור. ברגע שהגעת לגיל שבו שכיבה על הספה בשעת הצהריים מובילה להזמנת ניידת טיפול נמרץ או מזכירה שעדיין לא הורדת את הפח\החלפת מנורה\לא שטפת את הרכב מאז פסח אתה אבוד.

ילדה עייפה בחופש הגדול.למה לה מותר? צילום:עמיעד טאוב
ילדה עייפה בחופש הגדול.למה לה מותר? צילום:עמיעד טאוב

לעולם לא ישובו הימים בהם תוכל לרבוץ בחופש הגדול כמו פרה שאין לה דד ליין בעבודה. הפער הזה אותו מבליט החופש הגדול שבין הגיל שבו שנ"צ מומלץ ואם תלך לישון מוקדם תקבל פרס לבין הגיל שבו גם אם אתה טרוט עיניים לאחר לילות לבנים של עבודת כפיים שנ"צ מתפרש כמעשה מגונה ומעורר רגשות אשם הינו בלתי נתפס.
הלוויתו של הרוג הבטלה
"הבטלה מביאה לידי שעמום" נכתב במסכת כתובות ואני טוען כי בעידן בו האדם העובד הפך לעבד שעמום זה לא הדבר הכי רע באופק. חשוב שנזכור כי בעידן בו אנשים מתים כמו זבובים בכבישים ופיגועים ועדיין לא התקיימה הלוויה של מי שמת כתוצאה מבטלת יתר ועוד לא נולד האדם שנפטר מעודף שנ"צ.

ראשי ישיבות מתריעים כי דרוש זמן רב לתקן את הנזק הרוחני שנוצר לבחורים מה"חופש" הממושך ואני זועק כי גם אני עדיין בחור מתבגר, מתחנן לבצע בקרת נזקים בשקט בברכה העירונית ומצהיר קבל עם ומזגן כי מאוחר מידי לתקן את עולמי הרוחני.מחקרים רבים עוסקים לקראת החופש הגדול בקשר הפילוסופי שבין שעמום לתכלית החיים ואני אומר תורידו עוד כמה מעלות טמפרטורה במזגן ותנו לי לישון על זה צהריים.
למי שהאשה והגיל עדיין מאפשרים לו מומלץ לדבוק בדברי האדמו"ר אורי אורבך ז"ל שטען בלהט כי:"עבודה תמיד ניתן לדחות למחר אבל שנ"צ? אם לא תנוח שנ"צ מי יחזיר לך את הזמן האבוד".
אם ילדים זה שמחה, למה ההורים סובלים כל כך?
במסגרת תלונות גיל המעבר חשוב להזכיר את נושא ההרס. אם יש מעבר מהיר ומשמעותי יותר מאשר הלילה המכונן של 'המהפך' בבחירות 96 שבו נרדמנו עם פרס וקמנו עם ביבי הרי שמדובר בזמן שחולף בין הרגעים הראשונים של חזרתך הביתה בהם מתנפלים עליך הצאצאים בחיבוקים ונשיקות ואתה מרגיש אהוב לבין הרגעים בהם אתה מגלה מה הם הסתירו ממך ומרגיש עלוב. קרי פיגוע שמשאיר איי חורבות בסדר גודל שמיטב לוחמי דעא"ש היו מתקשים לבצע.

על פי כמות התמונות של טיולי משפחות לונציה הולנד והיער השחור בפייסבוק כולכם מכירים את הרגע שבו אתם מגיעים לזוג חברים לאחר חופשה משפחתית ופוגשים הורים שיכולים לקבל קצבת נכות על תשישות נפש ויום לאחר שסיימו לבזבז את הפנסיה שלהם על טיול משפחתי של פעם בחיים לאירופה הקלאסית כל מה שהם זקוקים לו זה "חופש'.
*כל קשר בין הכתוב לעיל לילדים של החתום מטה הינו מקרי בהחלט.