בטור הומוריסטי מגולל עמיעד טאוב את כל תלאות החופש הגדול החל מהעבודה שזורקים עליו את הילדים שלו לחודשיים שלמים בעוד הרשויות שותקות שלא לדבר על העובדה המטרידה שהסבים והסבתות פתאום מגדלים רצונות ומחליטים על דעת עצמם לטוס לחו"ל במקום למלא את תפקידם המסורתי.

סייג לשתיקה שתיקה
"איזה חלק מהמשפט תהיה בשקט לא הבנת?" זה היה משפט המפתח שליווה את עשייתי החינוכית משך שנים. כיתה אחר כיתה נהגו מורים מסוגים שונים ומשלל עדות ישראל לעטות פרצוף אדום וזועם ולהשתמש בו בליווי מבט מאשים כאילו אני תלמיד בדעא"ש שחידד גרזן ורצח את ילדיהם אל מול עיניהם.

איפה היו המורים המקצועיים של היום שבמבט אחד מזהים תלמיד עם הפרעות קשב ומלעיטים אותו בכדורי ריטלין כדת משה והרופא עד שיתגשם הפסוק "ותשקוט הכיתה 40 דקה".למה לא ייצרו אז אנשי חינוך מהדור הנוכחי? אלו עם המולטיטסקינג שאיך שהילד מתפרע מצלצלים, מסמסים ושולחים מיילים במקביל ותוך שימוש באפליקציית המורים החדשה המשגרת שליח במקביל למקומות העבודה של שני ההורים לצרכי איסוף מהיר של התכשיט? והחוצפה של המחנכים שמטלפנים להתלונן על הילדים שלי אחרי ששהיתי איתם חודשיים שלמים בקיץ ואפילו פעם אחת לא התקשרתי למורה להתלונן.

צילום:עמיעד טאוב
צילום: עמיעד טאוב

החופש הגדול עליי
בקיצור שנת הלימודים בשיאה והחרדה גם היא. אם פעם חופשות היו דבר נשגב היום אני רק שומע את המילה ומיד מתחיל לחפש בגוגל את כל האופציות הלא כואבות להתאבדות.

בימים עברו הפרא היחיד איתו התמודדתי בחופש הגדול היה אני עצמי ובשרי (עשינו המון על האש) ומסתבר שמישהו שלא חשב מספיק ייצר עוד ארבעה אנדרואידים בדמותי. מעין רובוטים מתוחכמים שעיניהם טרוטות ממסכים, מוחם מנוון מחוסר מעש וידיהם קלות על אחיהם הקטנים אבל משוכללים יותר חמודים יותר מניפולטיביים יותר ובעיקר משועממים יותר.
זה לא שאני מתלונן על כך שייצא לי לבלות חודשיים צמודים עם ילדים שגילם נע בין נזלת וחיתולים לבין מרד גיל ההתבגרות.אני כן.אבל זה לא עוזר.

כמו בימי סטאלין כופים עליי לשהות בבית אחד עם השפנים של אנרג'ייזר שלאחר עשרה חודשים של ישיבה בכיתה (ארבעה אם מורידים את החופשות) רק מחפשים לשחרר אנרגיות בבית של הבן אדם הכי פחות אנרגטי שאני מכיר ואת הדיסוננס הזה אפילו איינשטיין שכונה ע"י אחד ממרציו שסלד מאדישותו המופגנת "כלב עצלן" לא היה מצליח לפתור.

לפתע גיליתי שהמקקים והעכבר שמצאנו בבית היו החיות היותר נחמדות. וכי חבורה של קרנפים שיצאו היישר מהנשיונל גאוגרפיק השתלטה על ביתי והיא רובצת על הכורסה האהובה עליי ונוהמת לעברי בשפת החיות משפטים שמטרתם לספק להם מזון. ומערכת החינוך? בנט עוסק במרמרה ומתעלם לחלוטין מהמרמור שלי.

הממשלה אשמה
לא מקובל עליי שמשרד החינוך מתנער ממצבי הנפשי ומכריח אותי ללא שום הכשרה לפתוח חברת השמה ליצורים כולל שמונה ארוחות ביום?

איפה משרד הבריאות כשצריך אותו? כשמכריחים אדם בפאתי גיל 40 לגרור ילדים ברחבי הקניון להיצלות בבריכה בשיא הקיץ, לישון באוהלים שאפילו חיילים בגולני לא ישנים בהם היום ולצעוק בפומבי עד שפוליפים מתחילים להופיע באופן עצמאי בגרונו? למה ליצמן לא מכנס מסיבת עיתונאים ומוחה על הנזקים הגופניים שיכולים להיגרם לגוף שגם ככה הוא מהמודלים הפחות חדשים בשוק?

למה לא שומעים את עמדת משרד הגמלאים בימים בהם הסבים והסבתות פתאום מגדלים רצונות ומחליטים על דעת עצמם לטוס לחו"ל במקום למלא את תפקידם המסורתי הכולל חלוק עיראקי, קרוקס עם גרביים  ולקיחה של הצרות שלי לחודשיים?
כשחתמתי על הרישיון להיות הורה קראתי את כל השורות הקטנות ולמיטב זיכרוני החופש הגדול לא הופיע שם…מצד שני יש מצב שזו הדמנציה…