ט"ו בשבט חג המציין את ראש השנה של הטבע מסמל את תחילת התחדשות הצמיחה. כמו כל חג במיוחד שלנו ישנה מסורת קולינרית ובחג הזה מככבים הפירות היבשים.ליטל פיינגרץ, דיאטנית קלינית B.SC בסטודיו C נותנת סימנים בערכים התזונתיים של החג.

המנהג לאכול את הפירות היבשים מתקשר לתנובת פירות הארץ כסמל להתחדשות הטבע והעצים שנברכה בהם ארץ ישראל כגון: תאנים, חרובים, תמרים, משמשים, אגוזים ושקדים וגם שאר הפירות יבשים למיניהם. מנהג אכילת הפירות, התחזק בעיקר בתקופות הגלות של עם היהודי. מאחר שבגולה נושא נטיעת העצים לא היה רלוונטי, זכר פירות ארץ ישראל סימלו עבורם את הקשר אל הארץ. המנהג של אכילת פירות יבשים התפשט בכל קהילות הגולה. בהרבה מדינות בגולה היה קשה להשיג פירות טריים בחורף, לכן השתמשו בפירות יבשים שמקורם בארץ ישראל. כך נולד בעצם המנהג של אכילת פירות יבשים בט"ו בשבט.

צילום: עמיעד טאוב
אילוסטרציה.צילום: עמיעד טאוב

פירות יבשים –  מה בריא? כמה? ולמי? 

לצד המנהג המסורתי, כדאי להיות מודעים לערכים התזונתיים הטובים יותר והטובים פחות של הפירות היבשים, מה באמת מכילים הפירות היבשים, במה הפרי היבש שונה מהפרי החי ומה כדאי לשים בצלחת?

בתהליך הייבוש הפרי מאבד הרבה מים, ריכוז הסוכר בו עולה ולכן טעם הפרי המיובש הוא מתוק יותר מהפרי הטרי, ריכוז הפחמימות הגבוה שבו, תורם לעלייה בערך הקלורי, כך שתכולת הקלוריות בפרי היבש היא פי 4 ויותר מהפרי הטרי. בשל היותו מצומק, ישנה נטייה לאכול כמויות גדולות מהפרי היבש, ולכן רצוי להגביל את כמות צריכתו. כך למשל, יחידה של תמר מג'הול הינה מנת פרי.

פירות יבשים אומנם מכילים ויטמינים ומינרלים חיוניים כגון ויטמין A, מגנזיום, אשלגן, ברזל וסידן ועשירים בסיבים תזונתיים המסייעים לעיכול.

ספרי מה עוד נכנס בפרי?

בנוסף לתכולת הסוכר הגבוהה שלהם בתהליך הייבוש התעשייתי נוספים להם כימיקלים שונים כגון חומרים משמרים וצבעי מאכל העלולים לגרום לתופעות לוואי.

למשל, סולפיט או גופרית דו חמצנית שהינו חומר משמר, מוסף לרוב הפירות היבשים. בהוספתו למזון הסולפיט גורם להרס ויטמין B1 ועלול לגרום להחמרת אסטמה ואלרגיות שונות. באוכלוסיות שאינן רגישות, צריכת הסולפיט נחשבת בטוחה.

ישנם חומרים המוספים לפירות היבשים שצריכתם אינה מומלצת כמו למשל צבע מאכל טטרזין E102 וסנסט ילו E110, המצויים למשל בפפאיה מיובשת, אשר חשודים בגרימת הפרעות קשב והיפראקטיביות בילדים, אסתמה ובעיות עור ואף נאסרו לשימוש במדינות מסוימות.

לחלק מהפירות היבשים מוסיפים  סוכר מלאכותי ולכן יש לשים לב ולקרוא את רשימת הרכיבים התזונתיים המצוייה על גבי האריזה. סוכר כשלעצמו נחשב כחומר משמר משום שסוכר בריכוז גבוה יוצר סביבה שאינה מאפשרת התפתחות של אורגניזמים המקלקלים את המזון.

האורגניים

פירות יבשים אורגניים אינם מכילים צבעי מאכל וחומרים משמרים סינטטיים וכימיקלים למיניהם.פירות יבשים אורגנים ופירות יבשים שאינם אורגנים עלולים להכיל תוספת של סוכר. כך למשל אננס, פפאיה ובבנה מיובשת נמצאו כבעלי תכולת סוכר גבוהה, אשר כמות הסוכר המוספת גדולה יותר מכמות תכולת הפרי. לכן כדי לבדוק אילו מהפירות היבשים מומלצים יותר לאכילה.

רצוי לבדוק ברשימת הרכיבים התזונתיים שעל גבי האריזה אם מכילים חומרים משמרים וצבעי מאכל שכמויות גדולות של חלקם יכולות לגרום לתופעות לוואי ולבחור פירות שלא הוסיפו להם סוכר מלאכותי כמו "גלוקוזה". לעיתים לא יצויין כמה סוכר הוסף לפרי היבש אלא רק כמה פחמימות מכיל המוצר. לכן רצוי לשים לב לערך הקלורי ולכמות הפחמימות שהמוצר מכיל. למשל בפפאיה מיובשת ללא תוספת סוכר יש כ- 258 קלוריות ל- 100 גרם ו- 53 גרם פחמימות, לעומת פפאיה מיובשת שהוסיפו לה סוכר והיא מכילה 340 קלוריות ו – 85 גרם פחמימות.

תמר "מלך הפירות היבשים" נחשב לפרי יבש  טבעי שאינו מכיל חומרים משמרים וצבעי מאכל. תמר מג'הול הוא פרי טבעי שלרוב לא מוסף לו סוכר, בשל היותו מתוק במיוחד.

מה כדאי לנו להעדיף ולמי מגיע להיות בצלחת?

כדאי להעדיף פירות יבשים ארוזים באריזה ושאינם באים בתפזורת, כך נוכל לדעת מה המוצר מכיל. כאשר ישנה עדיפות לפירות יבשים אורגניים שמצויין על גבי האריזה שהם ללא תוספת סוכר.

חשיבות רבה לכל הנושא נוגעת לאנשים בעלי רגישות לחומרים משמרים , לצבעי מאכל ולאנשים עם בעיות בריאותיות כגון סכרת, שלהם בדיקת תכולת הפחמימות במוצר חשובה ביותר. אם כבר קונים פירות יבשים בתפזורת, כדאי להעדיף פירות יבשים אורגניים.

האגוזים והשקדים גם הם רוצים לבוא לחגיגה

השקדים והאגוזים השייכים לקבוצת השמנים הבריאים, הינם חלק חשוב בתזונה, ורצוי לשלבם בתפריט היומי. צריכה של אגוזים ושקדים בתזונה (כחלק מתזונה ים תיכונית) מסייעת להפחית את רמות הסוכר בדם, את רמת השומנים וגם מסייעים  לירידת יתר לחץ דם. יש להעדיף את האגוזים והשקדים, לא קלויים משום שבתהליך הקלייה מוגבר תהליך החמצון של חומצות השומן. יש לשמור על טריותם ולאחסן היטב במיכלים אטומים. רצוי לשמור בהקפאה, כך הם שומרים על פריכותם וטריותם.

חשוב לזכור לא להיסחף בצריכתם, מומלץ לחלק למנות קטנות בקירור.