רותי לקס מוציאה לאור ספר שלישי העונה לשם:"תמיד היית כזאת". בראיון לתרבוש היא מספרת על המקומות בהם היא כותבת:"המטבח", הסופרות האהובות עליה:"יעל משאלי ואמונה איילון", על הקשר לחיים נחמן ביאליק ועל דרכה האישית אל התואר "סופרת" אליו היא עדיין מנסה להתרגל.

רותי לקס ,בת 44, נשואה לדניאל, אמא לארבעה, עסקה בתחום הטיפולי בתחילת דרכה המקצועית אבל מהר מאד עברה לתחום הכתיבה והעריכה תוך התמקדות בניהול תוכן של אתרי אינטרנט. כיום היא מנהלת את צוות האינטרנט של משרד הכלכלה ומקביל עוסקת באהבתה הגדולה, הכתיבה הספרותית.

בחמש השנים האחרונות הוציאה לקס שלושה רומנים. כולם עוסקים באנשים בכלל ובנשים בפרט ומשלבים בתוכם נגיעה מעשית בתחום הטיפולי, טיפים והמלצות המשולבות בעלילה הסיפורית. במקביל מנחה לקס סדנאות ומפגשים העוסקים בנושאים הרגשיים חברתיים המופיעים בספרים כמו אלימות כלפי נשים, פגישות מיניות, חד מיניות בחברה הדתית, רגישות וחרדתיות ועוד.

תמונת כריכת הספר באדיבות רותי לקס

כשאת לא עוסקת בכתיבה במה את מתמקדת?
בהכשרתי המקצועית אני יועצת חינוכית. אבל עם החיים התגלגלתי ללמוד ניתוח מערכות וניהול תוכן. וכיום אני מנהלת את צוות אתר האינטרנט של משרד הכלכלה. אוהבת מאד את מה שאני עושה.

באיזה רגע בחיים הבנת שתהיי סופרת?
אני לא חושבת שהיה רגע אחד כזה ובעצם גם היום המילה "סופרת" לא פשוטה לי. אני אומרת הרבה פעמים שאני "כותבת ספרים" ואנשים עונים בשאלה – אז את סופרת, לא?

מי האנשים שהשפיעו עליך בילדותך?
באופן הכי קלישאתי המשפחה הגרעינית שלי. ההורים שלי וארבעת האחים שלי. כולם בעיני לפחות אנשים טובים ומיוחדים. שני דברים שהיו דומיננטיים אצלנו בבית היו קריאת ספרים, אהבה למילה הכתובה ונגינה. בגלל שכל האחים שלי מנגנים ממש טוב כנראה התחלתי לכתוב.

מתי לראשונה התחלת לכתוב?
בגיל מאד צעיר אני חושבת. הזיכרון הראשון שלי של כתיבה מסודרת ועקבית הוא מגיל שתיים עשרה כששהינו כמשפחה בארה"ב למשך שנה. המרחק מכל  המוכר והחוויות המרגשות גרמו לי לשבת לכתוב מצד אחד יומן ומצד שני מכתבים אמתיים ששלחתי לחברים בארץ. בקיצור השנה ההיא מתועדת אצלי באופן רחב מאד. אחר כך המשכתי לאורך השנים תמיד לכתוב מכתבים, יומנים, פה ושם גם שירים וסיפורים קצרים. יש לי ערמות של דפים כאלה בבית.

איך את מבלה בשעות הפנאי?
תזכירי לי מה זה שעות פנאי?… כן יודעת, תשובה פולנית. ברור שיש מדי פעם. בעיקר בשבת – ובאופן הכי בנלי אני אוהבת מאד לקרוא.

איזה ספר נמצא היום ליד מיטתך?
בדיוק סיימתי ספר נהדר בשם "כריות אויר" המספר על משפחה שמתמודדת עם מחלת הסרטן של הבת. כתבה אותו אישה נהדרת שהכרתי דרך הפייסבוק – גילה נאומן ימיני. עכשיו מתחילה לקרוא ספר בשם "פרוייקט רוזי" – על החיים עם אספרגר. בדרך כלל קוראת ספרים של כאן ועכשיו, הרבה פחות היסטוריה, וכאלה שעוסקים לעמוק בנפש האדם, בהתמודדות עם החיים. במערכות יחסים.

מי הסופר האהוב עליך?
אני אוהבת מאד לקרוא אז בהחלט יש הרבה אבל יש כמה סופרות ישראליות ועוד יותר סופרות דתיות שאני מאד אוהבת – יעל משאלי, אמונה איילון בגזרה הדתית. בנוסף צרויה שלו, והאמת היא שיש גם גבר אחד שאני אוהבת מאד את הספרים שלו – אשכול נבו.

איפה הכי קל לך לכתוב?
האמת שכמעט בכל מקום. רעש ובלגן מסביב לא מפריעים לי, אפילו קצת עוזרים. אני יכולה לכתוב גם באמצע הבלגן של הבית שמתנהל כמו כל בית שיש בו ילדים. אני מודיעה לילדים שאני רוצה עשר דקות לכתיבה והם כבר מכירים את זה – יודעים שאמא נעלמת לכמה זמן ולא שומעת כלום למרות שהיא כאן פיזית.

אתר האינטרנט שאת מרבה לגלוש בו?
משרד הכלכלה כמובן. אבל חוץ ממנו פייסבוק. וכמו כולנו מוצאת בו דברים טובים, חברויות אמיתיות שיצרתי, מידע משמעותי שלא הייתי נתקלת בו בדרך אחרת לצד הבעיות שכולנו מכירים.

מה מעצבן אותך?
שיפוטיות. שוב כולנו חוטאים בזה בוודאי גם אני אבל אני מודה שזה מרגיז אותי מאד לראות איך וכמה בקלות אנחנו שופטים מישהו אחר הרבה לפני שהיינו במקום שלו. ספר שלם כתבתי על זה מרוב שזה מרגיז אותי.

רותי לקס.צילום באדיבות רותי לקס
רותי לקס.צילום באדיבות רותי לקס

מה מצחיק אותך?
המון דברים ודי בקלות. שם המשפחה שלי לפני נישואי היה בן עליז, ומקור השם המעוברת הזה הוא בשמחה החיים של סבא שלי זכרונו לברכה שזכה לקבל את השם הזה מביאליק עצמו – שאמר לו אתה בחור שמח צריך לקרוא לך בן עליז.

מי מהווה עבורך מודל לחיקוי?
אנשים אמיצים במובן הנפשי של המילה. שמחליטים ועושים ולא חוששים כל כך ממה יגידו.
מי למשל? המון אנשים שאני מכירה באופן אישי או לא. למשל הומואים דתיים. למשל נשים שיוצאות נגד מי שפגע בהן מינית, נשים שעברו התעללות והצליחו להוציא את עצמן מזה בשיניים. כל אלה הם לגמרי מודל לחיקוי בשבילי.

 

איפה את כותבת?
אני כותבת במטבח. באמצע הבית באמצע הבלגן. אולי בגלל שאני לא מבשלת. לא יודעת. אבל ככה יצא. שלפחות את הספרים שלי אני יוצרת במטבח אם לא משהו טעים ואכיל אחר. את הספר האחרון באופן מעניין כתבתי בנסיעות באוטובוס לעבודה. יום יום, בפקקים המתמשכים שלא הפריעו לי בכלל. בהדרגה הכרתי גם כמה מיושבי הספסלים הסמוכים, יחסית קבועים שלקחו חלק ושוחחו איתי על הספרים.

חלום שתרצי להגשים?
להגיע לכמה שיותר אנשים עם הספרים שלי. לא ציינתי עד עכשיו אבל הספרים שלי הם רומנים שיש בהם אלמנטים טיפולים שמקורם גם ברקע המקצועי שלי ולימודי הפסיכולוגיה והייעוץ החינוכי וגם בהתנסות אישית והכרות עם הטיפול הקוגניטיבי למשל ושיטות מחשבתיות נוספות שאני אוהבת ומאמינה בהם מאד. הגיבורים שלי, שהן מה לעשות בעיקר גיבורות עוברות תהליך של כניסה למשבר ויציאה ממנו באמצעות כלים טיפוליים. והרבה מהקוראים שלי, שמה לעשות הן בעצם קוראות, חוזרות אלי ואומרות לי שהן עברו למעשה סוג של תהליך טיפולי באמצעות הדמויות האלה. אז זה בעצם החלום שלי לחשוף את הכלים האלה, דרך הסיפורים שאני כותבת, לכמה שיותר אנשים שיקחו מתוכם מה שיקחו וירוויחו מה שירוויחו.

איפה את רואה את עצמך בעוד עשר שנים?
מתקדמת. בכלל משתדלת יותר ויותר לשפוט את עצמי לא בהשוואה לאחרים אלא בהשוואה לעצמי במבט לאחור וכל עוד אני בתנועה קדימה, במגמת שיפור במובן האישי, אישיותי, עבודת מידות מה שקוראים אצלנו הדתיים, בתקשורת שלי עם העולם, עם המשפחה שלי, וכמובן גם בפן המקצועי – גם בעבודה הבוקר שלי בתחום האינטרנט וגם וכנראה בעיקר בעבודת הנשמה שלי בתחום הכתיבה והסדנאות סביב הספרים. כל עוד אני במגמת שיפור והתקדמות הכל בסדר.

לאיזו תקופה בחיים היית חוזרת?
התשובה האינסטנקטיבית היא כמובן במידה רבה לנעורים. לתחושה הזו שהכל אפשרי והכל פתוח והכל יכול עוד לקרות. מצד שני דווקא בשנים האחרונות אני משתדלת מאד לחיות ככה בדיוק, לא לפחד, להבין שהכל אפשרי, אולי אפילו יותר ממה שהייתי בתור נערה אז יש מצב שלא הייתי חוזרת לשם אלה.ממשיכה לנסות ליישם את האומץ ותחושת הבחירה שמאפיינת את הגיל ההוא הרחוק, גם לימים האלה ולזמן הזה.

את הספרים של רותי לקס, ניתן  לרכוש בחנויות: דני ספרים בירושלים, יודן בחיפה, בחנות המקוונת אינדיבוק וכמובן ישירות ממנה דרך הפייסבוק Ruthie lax.